שומר אחי אנוכי

בזמן השלטון הנאצי המשיכו מרבית הפקידים ובעלי התפקידים המנהליים בשגרתם היומית. רק מעטים הרגישו שהם אחראים באופן אישי לפעולות של המנגנונים שבהם עבדו, והחליטו לא לציית. חלקם נענשו על אי-הציות שלהם.

כדי להוציא לפועל רצח של שישה מיליון יהודים, היה צריך לגייס את שיתוף הפעולה של מנגנונים ממשלתיים שונים בגרמניה הנאצית, בקרב בעלות בריתה, ובמדינות הכבושות. סימון היהודים המקומיים, העברתם לגטאות, החרמת רכושם וגירושם - ההיקף הגדול של פעולות אלו דרש שותפות מצד כוחות המשטרה המקומיים, הרשויות המקומיות, שירותים ציבוריים שונים, חברות הרכבות ועוד. רבים מהמעורבים האמינו שהם אנשי מקצוע שבסך הכל ממלאים את תפקידם. בנקל יכלו לטעון שהם רק ממלאים הוראות, שהם ברגים קטנים בתוך מכונה גדולה, האמונים על חוליה קטנה אחת בתוך שרשרת ארוכה של פעולות, ושאינם אחראים לתוצאה הסופית של מעשיהם. רק בודדים מצאו את האומץ והיושר הדרושים כדי להכיר במשמעות האמתית של הפעולות אותן בצעו או נדרשו לבצע. אותם אנשים בודדים החליטו שהם אינם מסוגלים להמשיך עם שגרת יומם המקצועית; הם בחרו להמרות את פי הממונים עליהם, ולא לציית לפקודות ולהנחיות.

בין האנשים האמיצים האלו היו גם דיפלומטים של מדינות שונות, שהחליטו שעליהם לפעול לנוכח מצוקת היהודים, והתורים הארוכים שנוצרו מול השגרירויות, וזאת למרות שהיו בני לאום ודת שונים. באותו זמן מדינות האם של הדיפלומטים, ולמעשה כל העולם החופשי, סירב לכניסה מסיבית של פליטים יהודים. רוב הדיפלומטים המשיכו לנהוג כשגרה על אף מצב החירום; יוצאי הדופן, שהיו מוכנים לפעול נגד ההנחיות של הממשלות שלהם ולשאת בתוצאות, היו מעטים ביותר. ובכל זאת, היו דיפלומטים שוויתרו על החסינות הדיפלומטית שלהם, או נכנסו לעימות ישיר עם הכוחות הפשיסטיים. בהונגריה התעמתו דיפלומטים עם אנשי "צלב החץ" – המיליציה הנאצית המקומית –  והצילו  יהודים  מצעדות  מוות  והוצאות  להורג.