שומר אחי אנוכי

"מי שהיה עד, כמוני, למראות שוברי הלב האלו – להתמוטטות של הקרבנות, לבכי של אמהות וילדים, לאיומי וניסיונות ההתאבדות – אדם כזה לא יכל עוד להמשיך לציית" כך אמר פאול גרונינגר, שוטר במשטרת הגבולות השווייצרית

אחרי סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי, במרץ 1938, הובילו הטרור הגובר נגד היהודים והפגיעה הכלכלית, לכך שכמחצית מ-192,000 היהודים האוסטריים ניסו לברוח מהמדינה בתוך כשישה חודשים, על פי רוב, מבלי שיהיה בידם ממון כלשהו. בתגובה, סגרה הממשלה השווייצרית את גבולה לפליטים מהרייך הגרמני, ובכלל זה אוסטריה. השווצרים הנחו את משטרת הגבולות במדינה לסרב לכניסתם של יהודים ללא אשרות מתאימות. אחד ממסלולי המילוט עבר דרומית לאגם קונסטנס (Konstanz) וחצה את הגבול האוסטרו-שווייצרי באזור סנט מרגרטן (St. Margarethen). בנקודה זו היה פאול גרונינגר אחראי על משטרת הגבולות השווייצרית. אל נוכח מצוקתם של הפליטים היהודים, ותוך הפרה של החוק השווייצרי, החליט גרונינגר להרשות ליהודים לחצות את הגבול. וכדי ששהייתם תהפוך לחוקית, הוא אף החתים את דרכוניהם בתאריך לא נכון, כך שתאריך הכניסה יהיה מוקדם לתאריך בו הגבילה הממשלה את כניסתם של היהודים מאזורי הרייך השלישי.

אי הציות של גרונינגר התגלה. הוא פוטר מהמשטרה והועמד לדין בגין הכנסת 3,600 יהודים לתוך שווייץ באופן בלתי חוקי, וזיוף מסמכי הרישום שלהם. במרץ 1941 הוא נמצא אשם בהפרת אמונים: הוא נאלץ לוותר על זכויות הפנסיה שלו, נקנס, והיה צריך לשאת בעלויות המשפט. בית המשפט הכיר במניעים האלטרואיסטים שלו, אך פסק בכל זאת שבתור עובד מדינה הייתה זו חובתו לנהוג על פי הכללים. ב-1954 גרונינגר סיפר על פסק הדין של בית המשפט:

"אינני מתבייש בגזר הדין. נהפוך הוא, אני גאה שהצלתי את חייהם של מאות אנשים מדוכאים. הסיוע שלי ליהודים היה נטוע בראיית העולם הנוצרית שלי... העניין, בבסיסו, היה להציל חיים של אנשים שניצבו מול מוות בטוח. כיצד, במצב כזה, יכולתי לשקול ברצינות על חישובים ביורוקרטיים ותחשיבים? נכון, חרגתי מסמכותי באופן מודע ובמתכוון. פעמים רבות זייפתי במו ידי את האישורים והמסמכים, אבל עשיתי זאת רק כדי לאפשר לאנשים נרדפים להיכנס למדינה. טובתי האישית – כשהיא נמדדה אל מול גורלם של אותם אלפים – הייתה עניין כל כך שולי וחסר חשיבות עד שאפילו לא חשבתי על כך".

גרונינגר חי את שארית חייו בתנאים קשים, מנודה ונשכח. למרות תנאי חייו הקשים הוא לא התחרט אף פעם על הפעולות שנקט כדי לסייע ליהודים. גזר הדין נגדו נמחק רק בשנת 1995, 23 שנים אחרי מותו.

ב-20 באפריל 1971 יד ושם הכיר בפאול גרונינגר בתור חסיד אומות העולם.