שומר אחי אנוכי

"ייתכן שאאלץ להמרות את פי הממשלה. אך אם לא אעשה כך, אמרה את פי האל”

אחרי ההתקפה הגרמנית על פולין, ותחילת רדיפת היהודים שם, יהודים רבים ברחו מזרחה. כ-15,000 יהודים הגיעו בסופו של דבר לליטא, שם נלכדו בין הנאצים לבין כוחות של ברית המועצות. יהודים אלו חיפשו נואשות אחרי דרך להגר מחוץ לגבולות אירופה.

צ'יאונה סמפו סוגיהארה היה דיפלומט יפני. הוא הגיע לליטא בשנת 1939 כאשר המדינה עוד הייתה עצמאית. אחרי שליטא סופחה לברית המועצות, בקיץ 1940, נתבקשו כל הדיפלומטים הזרים לעזוב את קובנה עד סוף אוגוסט של אותה שנה. בזמן שהוא אורז את חפציו, סוגיהרה קיבל הודעה שמשלחת של יהודים מחכה מחוץ הקונסוליה שלו ומבקשת להיפגש עמו. למרות שהוא עמד לעזוב את תפקידו ויכל היה בקלות להתעלם מהבקשה, סוגיהרה הסכים לפגוש את המשלחת לשיחה קצרה. חברי המשלחת הגיעו עם בקשה דחופה: בשלב זה כמעט אף מדינה זה לא נתנה אשרות הגירה, והאפשרות היחידה הייתה קוראסאו (Curacao)  – מושבה הולנדית – שם לא נדרשה אשרת כניסה כלשהי. אך כדי לקבל רשות לחצות את ברית המועצות היה צורך בויזות מעבר יפניות.

הקונסול היפני שלח מברק לממונים עליו במשרד החוץ היפני, וביקש הנחיות. אך מכיוון שמצוקת הפליטים הטרידה אותו, הוא החל להנפיק ויזות ביוזמתו, מבלי לחכות לתשובה של טוקיו (Tokyo). כאשר התקבלה תשובה – שלילית – הוא לא חדל ממעשיו. בתוך זמן קצר, ולפני שהקונסוליה נסגרה וסוגיהרה נאלץ לעזוב את קובנה, אלפי יהודים קיבלו ויזות. מסופר שאפילו בתחנת הרכבת, בעודו עוזב את ליטא, סוגיהרה המשיך לחתום על דרכונים.

כעבור אחד עשר חודשים נסגר גם הפתח הקטן הזה כאשר ליטא נכבשה על ידי גרמניה. רוב היהודים במדינה נרצחו.

ב-4 באוקטובר 1984 יד ושם הכיר בצ'יאונה סמפו סוגיהארה בתור חסיד אומות העולם.