שומר אחי אנוכי

פרנסואה וברטה בוסון היו בעליהם של חנות מכולת קטנה בבואסי סנט לגר (Boissy Saint-Léger), בפרברי פריז. בשנת 1938 העבירו הלל ונחה רוטקובסקי (Hillel and Nacha Rutkowsky), זוג יהודי מפריז, את בנם ז'ק למשמורתם של בני הזוג בוסון. נחה, שהחלימה באותו זמן ממחלת השחפת, היתה הולכת לבקר את בנה בכל יום שלישי.

ב-1941 הלל רוטקובסקי נעצר ונכלא בדרנסי (Drancy). הוא נותר במעצר עד שגורש למזרח ביוני 1942. אשתו נחה נעצרה בגל המעצרים של יהודי פריז הידוע בכינויו ואל ד'היב (Vel d’Hiv), ב-16 ביולי 1942, ושבועיים מאוחר יותר היא נשלחה למזרח. לפני שנעצרה היא הצליחה להבריח מכתב מדרנסי לבני הזוג בוסון, בו ביקשה מהם להתייחס אל בנה כאילו היה בנם. משפחת בוסון כיבדו את בקשתה באופן מלא. הם טיפלו בז'ק היטב למשך כל המלחמה, ואחרי השחרור מסרו את הילד שהוריו נספו לקרובי משפחתו בליון. ב-27 לאוגוסט, 1996, הכיר יד ושם בפרנסואה וברטה בוסון כחסידי אומות העולם.

מכתב לגברת בוסון

מכתב אותו שלחה נחה רוטקובסקי לגברת בוסון, ביולי 1942, לפני גירושה לאושוויץ, שהתבצע ב-29 ביולי 1942. למרות שהיא כותבת במכתבה כי היא בטוחה שעוד תשוב, נחה לא שבה אף פעם כדי לאסוף את בנה. יש להניח כי נרצחה מיד עם הגיעה לאושוויץ.

בעלה של נחה, הלל, גורש לאושוויץ חודש מוקדם יותר, ב-22 ליוני 1942. הוא שרד את הסלקציה הראשונית בהגעה לאושוויץ, והצליח להישאר בחיים למשך מעט יותר מחודש לפני שנכנע לתנאים הקשים במחנה. שמו נכלל בספר המתים של אושוויץ כמי שמת ב-28 ליולי 1942, בדיוק שלושה ימים לפני שאשתו הגיעה לאושוויץ. בקשתה של נחה שמובעת במכתב, לפגוש שוב את בעלה, לא התקיימה.

ב-27 באוגוסט 1996 יד ושם הכיר בפרנסואה וברטה בוסון בתור חסידי אומות העולם.