פרידה ושוב פרידה
הרמינה ואן קורבך דה פריס
דוגמה של החלטה קורעת לב, בה משפחה החליטה למסור ילד, אפשר למצוא במכתב אותו כתבה מארי אייזרמן (Marie Ijzerman), באמסטרדם, ב-13 במרץ 1943. את המכתב היא מסרה לחברי המחתרת שלקחו את התינוק שלה, אנדי (Andy).
מציליו של אנדי השתייכו לארגון המחתרתי NV (Naamlose Vennootschap), ארגון מחתרת הולנדי שידוע גם בכינויו "הקבוצה האנונימית", שהציל יותר מ-200 ילדים יהודים. הילדים הועברו למשפחות אומנות נוצריות, ואנשי הארגון המשיכו לעקוב אחרי הסתגלותם של הילדים למשפחה ולסביבה, ולתמוך במצילים באמצעות מסמכים וכרטיסי מזון. חברי הקבוצה מצאו עבור אנדי מקום מחבוא, ובראיה שלאחר המעשה, ההחלטה קורעת הלב היא זו שהצילה את חייו. גורלם של ההורים היה קשה הרבה יותר: אחרי שהלשינו עליהם, הם נעצרו בפברואר 1944 ונשלחו לאושוויץ, שם נרצחו. תקוותה של האם, שהתינוק ימצא בית חם, לא מומשה מיד – הילד לא קיבל יחס טוב בבית הראשון בו הושם. אולם, כשהמחתרת גלתה שהילד סובל מהזנחה, הם דאגו להעביר אותו לבית טוב יותר. את שארית המלחמה העביר אנדי אצל אלמנה בת 43 בשם הרמינה ואן קורבך דה פריס, במחוז האוברויסל (Overijssel). אחרי המלחמה אנדי אומץ על ידי קרובי משפחה. אירועי ילדותו הותירו בו צלקות קשות, והוא מת בגיל 36. הוא ביקש שיקברו אותו יחד עם מכתבה של אמו, ומסיבה זו העותק היחיד שנותר הוא צילום באיכות גרועה.
מכתבה של מארי אייזרמן, 13 מרץ 1943
ילדי האהוב,
אני נאלצת לכתוב לך כמה מילים לפני שאני עוזבת אותך, בתקווה שלא לתמיד. אבל, כך נראה, התקווה שאראה אותך שוב היא קטנה. אנדי אהובי שלי, אני צריכה להיפרד ממך עכשיו, כשאתה רק בן תשעה חודשים ושלושה שבועות. אלוהים יודע איזה מחיר נוראי אנחנו צריכים לשלם, אבל יותר טוב שנעשה כך מאשר שניקח אותך איתנו אל תוך הלא נודע. אני מקווה שאתה תגדל להיות גבר צעיר ואמיץ, ושתאהב את האנשים שיגדלו אותך כאילו היו הוריך. ועכשיו, ילדי הנפלא, רק אלוהים יודע אם אנחנו עושים את הדבר הנכון אם לאו. תמיד רציתי שתהיה איתי, אבל במצב הנוכחי זה היה מסוכן מידי עבורך. אינני רוצה שתיפול לידיהם של מרצחינו. ועכשיו, ילדי שלי, אני נאלצת להיפרד. אלף נשיקות מאבא ואמא שלך. שאלוהים יברך אותך, אמן.
מארי אייזרמן טרומפטר (Marie Ijzerman Trompetter)
ב-14 ביוני 2009 יד ושם הכיר בהרמינה ואן קורבך דה פריס בתור חסידי אומות העולם.